אחת מתופעות הלוואי הנפוצות של טיפול במשככי כאב אופיאואידיים היא עצירות. בשימוש מתמשך התופעה כמעט אוניברסילית, תלויית מינון וסוג התכשירים.
עוד בעניין דומה
משכך ההנחיות הקליניות לשימוש באופיאטים מדגישות את ההמלצה על שילובו של טיפול מרכך על מנת להתגבר על עצירות מושרית האופיאטים. חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה וצפון קרוליינה בארה"ב, ביקשו לבדוק עד כמה ההמלצה מיושמת בפועל במחלקות המיון ברחבי המדינה, תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Academic Emergency Medicine.
החוקרים ניתחו את תוצאות סקר השירות הרפואי האמבולטורי של ארה"ב לשנת 2010 National Hospital Ambulatory Medical Care Survey (NHAMCS, הסקר שנערך על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות ומניעתן של ארה"ב (CDC) מכיל נתונים אודות שירותי רפואיים הניתנים במחלקות המיון ומרפאות החוץ של בתי חולים ברחבי ארה"ב. החוקרים התמקדו בחולים בני 18 ומעלה ובדקו מה היה שיעור המטופלים שקיבלו מרשם לתרופות משלשלות בנוסף לטיפול משכך כאב באופיאטים. עוד בדקו החוקרים, לשם השוואה, את שיעור מתן הלקסטיבים בחולים שפנו בתלונה של עצירות לאותן המחלקות. ניתוח ממוקד נעשה גם במדגם של בני 65 ומעלה כקבוצה ברת סיכון גבוה יותר לפתח עצירות כתוצאה מטיפול אופיאואידי.
מקרב חולים בני 18 ומעלה שנבדקו באחד מחדרי המיון שנכללו במחקר בשנת 2010 ושוחררו להמשך טיפול אמבולטורי תוך מתן מרשם לאופיאואידים רק 0.9% (95% רווח בר סמך 0.7-1.3%) 191203 מטופלים מ21075050) קיבלו גם מרשם לתכשיר משלשל או מרכך. במדגם של בני 65 ומעלה 1% (95% רווח בר סמך 0.5% -2.0) 18681 מ 1904411) קיבלו מרשמים לתרופות מרככות. לשם השוואה בקרב חולים שפנו בתלונה של עצירות לאותן המחלקות 42% קיבלו תרופות מרככות או משלשלות.
החוקרים מסכמים כי מהסקר הנרחב עולה שההמלצה למתן רוטיני של נוגדי עצירות למטופלים באופיאטים אינה מיושמת הלכה למעשה. החוקרים ממליצים להקפיד על הטיפול המשולב בכדי להקל על החולים.
עורך: ד"ר צבי שליטנר
מקור
Katherine M. Hunold1,*, Samantha A. Smith2 andTimothy F. Platts-Mills MD, MSc2,3
Article first published online: 20 AUG 2015
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה