במאמר שהתפרסם באוקטובר 2015 ב-JAMA מתואר מחקר פרוספרקטיבי, כפול סמיות ורנדומלי, שנערך ב-4 יחידות לטיפול נמרץ באוסטרליה וניו-זילנד ונבדקה בו ההשפעה של שני סוגי נוזלים לעירוי תוך ורידי. הנחת המחקר היתה שכיוון שיש עדויות שהעמסת כלור קשורה להופעת אי ספיקת כליות, מתן נוזלים מאוזנים עם תכולת כלור נמוכה (Plasma-Lyte 148) תמנע הופעת אי ספיקת כליות באוכלוסיית המחקר. במחקר נכללו כל המטופלים שאושפזו בטיפול נמרץ והיו זקוקים למתן נוזלים לוריד. חולים לא היו מועמדים להשתתף אם הם היו מטופלים בדיאליזה עקב אי ספיקת כליות סופנית, חולים תחת טיפול בדיאליזה או המופילטרציה כעת או כאלה שצפויים היו להזדקק לטיפול שכזה תוך 6 שעות וחולים שהתקבלו לטיפול פאליאטיבי או לשימור אברים לפני תרומה.
נוזל A היה Plasma-Lyte ונוזל B היה סליין 0.9%. הרופאים והחוקרים ביחידות לא ידעו מה תכולת A ומהי תכולת B. בכל יחידה נתנו או את נוזל A או את נוזל B לכל המטופלים למשך 7 שבועות. בתום 7 שבועות יחידה שנתנה את נוזל A עברה לתת את נוזל B ולהיפך. סה"כ תקופת המחקר נמשכה 28 שבועות כך שבכל יחידה היו שתי תקופות של נוזל A ושתי תקופות של נוזל B. בתום המחקר, 66% מהרופאים ידעו לנחש נכון כי נוזל A היה Plasma-Lyte 148.
החוקרים מצאו כי לא היה הבדל בין הקבוצות בכל הנוגע לכמות הנוזלים שנתנה, הופעת אי ספיקת כליות לפי קריטריוני RIFLE, צורך בטיפול דיאליזה או המופילטרציה, שהות בטיפול נמרץ או תמותה בבית החולים.
המחברים מציינים כי חומרת מצב החולים והתמותה הכללית היו נמוכים וכי החולים שהשתתפו במחקר לא היו בסיכון מאוד גבוה לפתח אי-ספיקת כליות. לאור זאת הם מציעים ביצוע מחקר נוסף בחולים בעלי סיכון יותר גבוה לפתח אי-ספיקת כליות בהם ההבדלים יכולים להיות יותר משמעותיים.
מקור: JAMA. 2015;314(16):1701-1710
ערך: ד"ר דניאל קינג
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה